סוכות – הגנה ושמירה

מובא בספרים שהמלים שאנחנו אומרים בתחילת תפילת העמידה: "מלך עוזר ומושיע ומגן" רומזות לחודש תשרי: מלך – בראש השנה, שבו אנו ממליכים את ה'. עוזר – בעשרת ימי תשובה, שבהם הוא עוזר לנו לשוב בתשובה, אם אנחנו פותחים פתח קטן. ומושיע – ביום הכיפורים, שכן חז"ל אמרו (ויקרא רבה כא, ד) שהמלה 'ישעי' בפסוק "לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי" רומזת ליום הכיפורים. ומגן – בסוכות, שהסוכה משמשת לנו הגנה. גם בזוהר (רעיא מהימנא פינחס רנו, א) מובא הרעיון שהסוכה נועדה להגן עלינו. מה היא ההגנה שהסוכה נותנת לנו? ולאיזה הגנה אנחנו זקוקים אחרי יום הכיפורים?

חז"ל (ויקרא רבה אמור ל, ב) מביאים משל לשני אנשים שנכנסו לדין ויצאו. כיצד תדע מי ניצח בדין? – התשובה היא שזה שמחזיק את השרביט בידו הוא המנצח. כך בראש השנה נידונים ישראל ואומות העולם, ואין אתה יודע מי ניצח בדין. כיון שישראל יוצאים עם לולביהם ואתרוגיהם, הרי זו הוכחה שישראל ניצחו בדין. השמחה הגדולה בחג הסוכות, אם כן, היא בגלל שיצאנו זכאים בדין. ואולם, עד הושענא רבה אנחנו עדיין מאחלים זה לזה 'גמר טוב' או 'פיתקא טבא'. מה הכוונה?

יתרה מזו: חז"ל אומרים (משנה סוכה ב, ט) שאם יורד גשם בסוכות זה סימן רע. "למה הדבר דומה? לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו". מסביר הגר"א (דברי אליהו סוכה כח) שמזיגת הכוס היא הוספת מים ליין כדי שלא יהיה חריף כל-כך. העבד בא להוסיף מים – שהם מידת הרחמים, ליין – שהיא מידת הדין. ראש השנה ויום הכיפורים הם ימי דין, וסוכות הוא חג של מידת הרחמים. אנחנו רוצים למתק את הדינים בחג הסוכות, ואם יורד גשם ואנחנו לא יושבים בסוכה, אנחנו לא יכולים למתק את הדינים. משמע שסוכות הוא המשך ליום הכיפורים, והדין עדיין לא מוכרע!

הסיבה שנצטוינו לשבת בסוכות, כידוע, היא: "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם". ואולם, לכל אורך נדודי ישראל במדבר כתוב שהם גרים באוהלים ולא מוזכרת המלה סוכה. המלה סוכות מופיעה רק פעם אחת במסעי בני ישראל (שמות יג, כ), כתחנה הראשונה לאחר יציאת מצרים: "וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת". מעניין לציין שישנו ישוב אחר בשם זהה, שאליו הגיע יעקב לאחר שחזר מחרן (בראשית לג, יז): "וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת".

יש הרבה דמיון בין יציאת מצרים ליציאת יעקב מבית לבן: בשני המקרים הקב"ה מצוה לצאת משם. בשני המקרים ישנה גניבה של חפצים מידי המעביד, שלא נהג עמו כהוגן. בשני המקרים יוצאים בשלל רב ובעם גדול בהרבה ממה שהיה כשנכנסו לשם. בשני המקרים המעביד רודף אחריהם והקב"ה מתערב באמצע הלילה, ובשני המקרים לאחר ישועת ה' יש חציה של מקור מים (נחל יבוק וים סוף). בשני המקרים יש מפגש טראומטי מיד לאחר המעבר (המאבק עם המלאך ומלחמת עמלק). כעת ניתן להוסיף שבשני המקרים מגיעים למקום בשם סוכות. מה המשמעות של סוכות?

שמעתי מהרב מאיר גולדויכט שהסוכה נועדה לשמור על הגאולה. הגמרא (ברכות ד, ב) אומרת שלמרות שצריך לסמוך גאולה לתפילה גם בערבית, ניתן לומר לאחר ברכת 'גאל ישראל' את ברכת 'השכיבנו', מפני שהיא 'גאולה אריכתא'. מה הכוונה? מה הקשר בין ברכת 'השכיבנו' לגאולה? התשובה היא שבברכה זו אנחנו מבקשים מהקב"ה שיפרוס עלינו את סוכת שלומו, ובכך אנו משמרים את הגאולה. לאחר גאולה – כמו יציאת יעקב מבית לבן ויציאת מצרים – בונים סוכות.

לאחר שאברהם אבינו שב ממלחמת ארבעת המלכים, אומר לו הקב"ה: "אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ". ממה פחד אברהם? – אולי הוא פחד מכך שהישועה הזו לא תחזיק מעמד. תמיד לאחר ישועה צריכה לבוא הגנה, כדי שהישועה לא תאבד. לכן אנחנו אומרים שהקב"ה מלך עוזר ומושיע ומגן. תגובתו של הקב"ה היא: "וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים". אל תחפש את ההגנה בתוך הבית ובתוך המבצר. ההגנה הטובה ביותר היא לצאת החוצה ולהיות תחת כיפת השמים, תחת השגחתו של הקב"ה בלבד. כדי להיות מוגן עליך לצאת החוצה ולספור את הכוכבים. המשנה (סוכה ב, ב) אומרת שסוכה שסיככו אותה באופן צפוף מאוד "אף על פי שאין הכוכבים נראים מתוכה" כשרה. אבל השו"ע (או"ח תרלא, ג) כתב שלכתחילה "דרך הסיכוך להיות קל, כדי שיראו ממנו הכוכבים הגדולים". דוקא בגלל הקירות הדקים והסיכוך הדליל – אדם מרגיש שהוא נמצא בשליטתו של הקב"ה ותחת הגנתו.